לצאת מהקופסא

היי!
בדרך כלל הפינה הזאת מופיעה לקראת הסוף אבל הפעם ממש מדגדג לי בקצות האצבעות להעלות אותה, אז הרי היא לפניכם:

ממש לא וממש כן!!!

 

(מי שעוד לא התוודע ל"ממש לא וממש כן" מוזמן לעיין ברשומות הקודמות ולמצוא בהן את הרגע המרגש בו חנכתי את הפינה וכן את הטיפים המוצלחים לבחורות שרוצות להיראות במיטבן בהתאם למבנה גופן)

 

והיום...... טאדם טאדם... העגולה!!!

 

העגולה ניחנה במבנה גוף מעט מאתגר. אפשר אפילו להגיד שהיא נופלת בין הכיסאות.

 החלק העליון שלה , מהחזה ומעלה, צר ביחס לאזור החזה ומטה, ובגזרת האגן- ישבן רחב שמתקיל כל אפשרות להשחיל עליו פרטי לבוש מסוימים ,לדוגמא זוג מכנסיים- שהעגולה נחפזה לצהול כשעברו את הברכיים- נושרות חזרה לרצפה בקול ענות חלושה כשהיא מוצאת שבלתי אפשרי לקדם אותן במעלה הירכיים.

 

ונתחיל, כרגיל, דווקא עם הזוועות מנקרות העיניים:

 

לכאורה, מה הבעיה? הבחורה לבושה בטוב טעם, בלי הדפסי בד מזעזעים ובלי פריטי לבוש בגזרות מהגהנום.
אבל תסתכלו טוב ושימו לב איך מתקבלת האשליה האופטית שחלק הגוף העליון הבהיר והבולט ,מרחף לו בעדנה בחלל , מנסה להתעלם במופגן מזוג הרגליים המושחרות שם למטה. טעות קלאסית של נשים שמנות שמנסות להדגיש את החלקים שמוצאים חן בעיניהן על חשבון הזנחה פושעת של החלקים שהיו תורמות בכיף לשנואי נפשן. אבל מה לעשות אחותי? גם אם את לא מתה על הרגליים שלך, הן שם! וכמו במציאות- כשנוטים להתעלם מהבעיה כאילו היא לא קיימת, רק מחריפים אותה ואת נוכחותה.

והנה דוגמא נוספת, רק כדי להבהיר לכן את חומרת העניין-

 

 הלוק המחריד הבא-

 

 

התמונה מדברת בעד עצמה...

בבקשה אל תגידו לי שיש מי שחושב שהיריעה הזאת נראית עליה טוב!

עיקר הבעיה היא הבלוק הלבן הנוראי שמכסה כל חלקה טובה. שימו לב נשים שמנות יקרות! בעין הזאת רואים אתכן רוב יצרני הבגדים בישראל למידות גדולות! כעל אובייקט שיש לכסות , וכל המרבה בבד הרי זה משובח.

התוצר של אפיק החשיבה הזה הינו הפרובלמה הנ"ל שעיניכן שוזפות. אם אין גזרה, אם אין חשיבה עיצובית על הטקסטיל, אם אין חשיבה בכלל, למעט הגיגים נעלים על תזרים מזומנים, ככה זה נראה.

 

או במילים אחרות-

ממש לא!!!

 

נשימה עמוקה ועוברים לצד החיובי של המתרס:

 

 

מה גורם ללוק הזה לעבוד? ראשית כל שילוב צבעים נהדר- אין קונטרס עז בין העליונית למכנס, יש רציפות שכל כך חיונית לעגולה. אם החולצה בתמונה הייתה בהירה, או אם המכנסיים היו צעקניות, המראה הזה היה יוצא הרבה פחות מוצלח.

החולצה לא מתכחשת לקיומן של הרגליים, היא נותנת מענה גם להן תוך שהיא מדגישה את קו המותן. כמו כן המחשוף מאוד נכון, הווה אומר עמוק ,אבל לא מדי.

אלמנט קריטי נוסף- המכנסיים חייבות להיות בגזרה צמודה, בשום פנים ואופן לא מכנסיים ישרות! רק כאלו שנצמדות לרגל לכל אורכה יביאו לתוצאה מיטבית, אל תוסיפו רוחב לקו הקונטור שלכן באזורים בהם הוא פועל לטובתכן!

ונקודה אחרונה- נעליים ומכנס/גרביון באותו הצבע (כאן בתמונה שחור ושחור) מוסיפים אורך ללובשת.

 

ועוד אחת באותו ראש, הפעם על מליסה מקארת'י המעלפת-

 

 

מליסה הכניסה ג'קט מרענן בגזרה גבוהה ותסרוקת פאנקיסטית לעסק ויצא בועט וצעיר

 

 הלוק המצטיין הבא-

 

 

הרבה נשים שמנות, לימד אותי הניסיון, מסרבות בתוקף לגלות את הרגליים שלהן. אבל גם אם אין לך את הרגליים של קארה דלווין, יש סיכוי טוב מאוד שיש לך רגליים נהדרות שראויות לחשיפה.

לא ברור לי למה עולם העיצוב למידות הגדולות מתמקד דווקא בחזה כנקודת הציון הבולטת (תרתי משמע),שיש להדגיש בהופעה של המתלבשת השמנה. לנשים מלאות רבות אין חזה שופע, על אף שיש להן ישבן רחב, או בטן עגולה.

בהרבה מקרים, הרגליים שלך יכולות להיות כוכבות הערב ,אם רק תועילי בטובך להתאים להן חצאית קצרה. הדוגמנית שלנו נראית כאן מוצלחת עשרות מונים ביחס להופעתה בשמלה הלבנה הגועלית שתי תמונות למעלה.

הסוד הוא חלוקה נכונה- קו מותניים מודגש שלאחריו השמלה נפתחת לגזרת A,  שרוולים צמודים שעוצרים בקו המותן ונותנים לו חיזוק נוסף, וחצאית קצרה, שחושפת רגליים חטובות שיש להתגאות בהן.

 

דוגמא מוצלחת נוספת שמדגימה את העקרונות הללו-

 

 

ממש כן!!!!

 

 

 

ניהלתי היום שיחה מאוד מחכימה ונעימה עם בעלת עסק שאני מוכרת דרכה את החולצות. היא אישה לא צעירה ובנוסף לכך גם חרדית. באיזשהו מקום ציפיתי שתהייה השופטת המחמירה ביותר של החולצות עד כה. הרי אם בעלי עסקים חילוניים מתקשים מאוד עם התפיסה שאני מנסה להנחיל- שנשים שמנות צריכות להתלבש בהתאם למבנה גופן- מה תגיד אישה חרדית שלכאורה התפיסה שלה מנחה להסתיר את גוף האישה גם במקרה והיא חתיכה לא נורמלית כמו בר רפאלי??

הופתעתי לשמוע עד כמה היא תמימת דעים איתי.

המתנה הכי חשובה שהרווחתי מהמפגש איתה, היא סיקור שנתנה לי על השקפת העולם של האישה השמנה ביחס לחווית הקניה שלה.

היא תארה לי מצב עגום ביותר:

הלקוחה השמנה תקנה ברוב המקרים על פי שני נתונים מנחים-

1) לקנות מעט

2) לקנות עונתי

הסיבה היא האמונה שלה בכך שתרזה. היום, כשניתוח הצרת קיבה נגיש מתמיד, הרזון החלומי נמצא בהישג יד והקונה חושבת שבגדים במידתה הנוכחית הם לא השקעה נבונה.

מכאן יוצא שאישה שמנה לרוב לא תרצה 'להלביש את עצמה' יפה. היא לא רוצה לתת לעצמה פרס על מידות גופה. לעיתים היא מגיעה עד לכדי הזנחה שמביאה לאי שביעות רצון עצמית ובעקבותיה אכילה נוספת ,במין מעגל קסמים עצוב.

בעלת החנות סיפרה לי שלא אחת מגיעות לקוחות שמסרבות למדוד פריטי לבוש מול המראה. יש לה מס' לקוחות שמורידות את הבגד מהקולב, משלמות והולכות הביתה. העיקר לא למדוד ולהיאלץ להסתכל בהשתקפות הראי.

נקודה חשובה נוספת- לטענתה של בעלת העסק, כמעט כל הנשים המלאות/שמנות מגיעות למשקלן הגבוה לאחר ההריון. כפועל יוצא מכך, רוב השומן מתרכז באזור הבטן ,ומדובר במבנה הגוף האגסי.

לקוחה שמנה תגיע לחנות בגדים ותקנה פריט לבוש רק במידה ויש פריט משלים שמתאים לו (נניח חולצה ורודה עם פרחים ירוקים+ חצאית ירוקה) ,גם כאן משתי סיבות-

1) אין לה מה לחפש בחוץ- כלומר, היא מבסוטה שמצאה חולצה שמוצאת חן בעיניה, אבל אם החולצה הזאת לא תתאים למכנס או חצאית שמצויים בחנות היא תוותר על הקניה. הרי איפה היא תלך לחפש חלק תחתון תואם? אין לה אופציות! בחורה רזה יוצאת מזארה עם חצאית ונכנסת לקסטרו לקנות עליונית. בחורה שמנה נכנסת לבוטיק ייעודי ,מוצאת חצאית כלבבה,לא מוצאת חולצה תואמת, נזכרת שהבוטיק השני שוכן קילומטרים רבים ממקום הימצאה ומוותרת.

2) אין לה כוח. לא בא לה על שופינג, שופינג מבחינתה זו משימת אקסטרים יותר מהנאה ספונטנית-

כי מסתבר לי שלמרבית הזוועה, מוכרות בחנויות 'רגילות' (H and M, קסטרו ושות') מרשות לעצמן להתעמר בקונה השמנה. במתק שפתיים ובחיוך מעושה הן  מנפנפות אותה החוצה בתירוץ ש"אין לך מה לחפש פה, זה לא בשבילך", או אם כבר מצאה פריט במידתה ומבקשת לראות עוד הן מסננות "תגידי תודה שזה עולה עלייך!"

 

גועל נפש! 

 

נכון, ליצור קהל לקוחות ששלם עם מבנה גופו ,שמעוניין להחמיא למבנה גופו, נשמע כמו משימה בלתי אפשרית, אבל אני לא מוכנה לוותר. מילא אם המצב הנוכחי היה מיטיב עם הנשים השמנות ,אבל לא רק שהוא לא מיטיב, הוא אפילו מזיק.



אז אני הולכת להילחם עליכן חזק!

 

 

וכדי לסיים בטעם טוב, אני מעוניינת להציג בפניכם את הבלוגרית הבריטית התותחית ,שרלוט בת ה-23.

שרלוט, בחורה עגולה (כן, זהו קלוז'ר מתוחכם לטיפוסית העגולה שהצגתי בתחילת הפוסט) ,היא מעצבת אופנה צעירה בוגרת אקדמיה לעיצוב, שבפרוייקט הגמר שלה החליטה להתמקצע בקולקציית מידות גדולות. היא בעלת חיבה עזה לאופנה וצילום, ומשלבת בין שני תחביביה במופת של סטייל בבלוג שלה:

http://www.apple-charlotte.com/

 

בבלוג תוכלו להתרשם מקולקציית הגמר האמורה, אבל אני דווקא מעוניינת להביא בפניכם תמונות שלה, הממחישות את טעמה המשובח ואת החוש הנדיר שהיא ניחנה בו, למצוא בעבור עצמה מגוון מראות מחמיאים:

 

זהו בינתיים:-)

נשיקות

לירון