כל ההתחלות קשות

לא קל בכלל להיות בחורה צעירה (בעיה מס' 1) במידה 40 (בעיה מס' 2) בחנות הלבשה לנשים במידות גדולות (בעיה מס' 3). ואני אסביר-
יש לי תחושה נהדרת וטובה לגבי הכיוון שבחרתי בו ואני לא מתחרטת לשנייה, כן?
מצד שני, הקרקע בשדה ה'אופנה' למידות גדולות ,כל כך לא פוריה וכל כך לא מתחדשת, עד שהחלת שינויים בכיוון המחשבה של הקונות לגבי הבגדים שהן 'יכולות להרשות לעצמן ללבוש' / קו המחשבה של הקונות לגבי תפיסת הגוף שלהן/  אופן התפיסה של בגד בעיניי הקונות: מ-פתרונות הלבשה לגוף הבעייתי שלי (=המצב הנוכחי),  ל-אני מחפשת אביזר אופנתי לעטות על עצמי (=המצב שאני מייחלת לו) , כל אלו ממש לא מקלים על החיים...
יותר מפעם אחת נאלצתי מתוקף תפקידי כמוכרת לעצום עיניים ו"לאשר" קניה של פריט לבוש דוחה פלוס. אחרי הכל ,כמו שהסבירה לי מנהלת החנות המיומנת: "את לא יכולה להחליט בשביל מישהי אם מה שמוצא חן בעיניה טוב או לא טוב. אם זה מוצא חן בעיניה אז זה טוב!" . והיא צודקת.
הרי אם יורדים לשורש הבעיה ,הקונות הן לא המהות שלה. אולי יש עדיין פה ושם פאשניסטות שמנות, אולם כלל הפלח הזה התרגל לאכול את המנה המחוממת שמגישים לו ,בחנויות הבגדים הייעודיות, ואף לבקש תוספת.
אני רואה שהתחלתי להסביר את הבעיות הנ"ל מהסוף להתחלה, פתחתי בבעיה מס' 3... אז אני אעבור לבעיה מס' 2-
אני במידה 40.
אני בפאקינג מידה 40! נשים שמנות יקרות ואהובות, די להשתמש בי כמקפצה בדרככן לשנאה עצמית. זה לא שאני מרעיבה את עצמי, זה לא שהגעתי לעבוד בחנות למידות גדולות כדי למרר את חייכן עם הישבן השטוח שלי, וזה ממש מתיש לשמוע 15 פעמים ביום (בוודאי כשאני מעזה להחמיא לכן, כי אתן באמת מוצאות חן בעיניי, כי אני באמת נהנית להביט בגופכן הדשן והעולה על גדותיו הרבה יותר משאני נאלצת להביט בשעמום על עוד בת טיפשעשרה צפודה עם מבט מצועף דורש כאפה) "את רזונת", "בסדר, בסדר את לא צריכה לשקר לי כדי שאני אקנה את הבגד", "אם הייתה לי בטן שטוחה כמו שלך הייתי קונה את זה", ועוד מיליארד הערות קטנות ועוקצניות שגורמות לי להרגיש מחוץ ל"אחוות השמנות", ואשכרה גורמות לי להרהר באכילה מסיבית של עוגיות כדי להעלות 10 ק"ג.
תקשיבו ותקשיבו לי טוב- בשביל לדעת אם הבגד מחמיא לכן, בשביל להבין בשילובי צבעים, בשביל להבין בגזרות מחמיאות, אני ל-א צריכה להיות שמנה! מי יודע- אולי יום אחד אני אהיה, הגנים המשפחתיים שלי מנתבים אותי לשם די בברור, אבל עד אז, אם בכלל- אתן מעניינות אותי, אני מוצאת את עניין ההלבשה שלכן מאתגר ומרתק, ואני ממש לא הולכת לעצור את עצמי רק בגלל שחסרות לי עוד 5 מידות כדי להיכנס לקליקה שלכן. קאפיש?
נשימה עמוקה, ומעבר חלק לבעיה מס' 1-
אני בת 26 (אוטוטו 27), אין לי נכדים ואפילו לא ילד בצבא, יודעות מה? זה גם ממש לא באופק. אבל איך לכל הרוחות זה קשור לקניית בגדים??
אני יכולה להעיד על עצמי שאם אכנס לחנות בגדים ומוכרת חביבה כבת 18 תציע לי בגדים רלוונטיים ומעניינים, ממש יעניין לי את קצה הזרת שהיא לפני גיוס. טעם טוב והיכולת להלביש לא צריכות להסתנכרן עם ניסיון חיים. עובדה! -תראו את המעצבים המדהימים הבאים- מארק ג'ייקובס, ריי קוואקובו, אלבר אלבז- הם ועוד רבים וטובים התחילו בגיל צעיר מאוד וגדלו והתפתחו בתוך עולם האופנה. אני לא מתיימרת להיות גאון, אבל אני חושבת שיש לי טעם טוב, טביעת עין חדה ושאני בהחלט כלי עזר שימושי ללקוחה.
אלו בעיות שלא צפיתי כשקפצתי ראש לעולם הנשים השמנות ,והן בהחלט עומדות לי לרועץ...
אבל ,כמו שאומרת הכותרת של הפוסט הזה, כל ההתחלות קשות, וזו באמת רק ההתחלה.
אני אוביל את השינוי שלי גם אם אאלץ לבלוע עוד הרבה מירמורים ומרורים!

אספתי מלא מציאות ויזואליות בזמן האחרון והרי הן לפניכן. אני אוהבת כל אחת ואחת, שכן - מבחינתי בכל אימג' כזה טמון עולם ומלואו, ובעיקר- ערמות של השראה.

מצאתי ספר קטן ומושלם:

ובתוכו התחבאו כמה פרטי לבוש מרתקים, משנות ה-60 וה-70:

 ועוד כמה פרטים יפים שליקטתי ברשת:

וכדי לצאת עם טעם טוב (תרתי משמע) ,ויויאן ווסטווד ההורסת:

כמה שילובים מרתקים יש בכל פריט לבוש שיוצא תחת ידיה- מהבדים, דרך הצבעים ,הטקסטורות, הרב שכבתיות, כמה העזה וחוצפה במעצבת אחת! את מקור השראה גדול עבורי ויויאן!

בסופו של דבר, למרות שבאמת כרגע יש מהמורות לא פשוטות לדלג מעליהן ותנאי שטח לא מסבירי פנים במיוחד, ברור לי שאני שטה בכיוון הנכון ושממש מעבר למפנה הדרך מחכות לי הפתעות ורגעים מאלפים ומעלפים.

קשה באימונים קל בקרב!

מרעיפי השראה

הודות לאל הטוב, ולמשקפיים מס' 4 וחצי (בשתי העיניים) ,אני מוצאת מקורות השראה בכל קרן זווית.
אלו יכולים להיות מראות שמושכים את הלב, מוזיקה נכונה בזמן הנכון ,אוכל טעים , אור שמש של אחר הצהריים, אנשים מעניינים ועוד ועוד.
אם יש ביכולתי 'ללקט' את מקורות ההשראה אני ממהרת לעשות זאת (וזו ככל הנראה הסיבה לאגרנות כפייתית באשר היא), לדוגמא- אם הלכתי ברחוב ומצאתי שידה מעניינת ומצ'וקמקת ,שכבר נתלשו ממנה כמה חתיכות, אולם למרות הלוק החבוט יש בה עדיין קסם- אמהר לגלגל אותה לפתח ביתי ולמקם אותה בפינה דקורטיבית.
אם נתקלתי ברחוב בהולכת רגל מרתקת (ואני בכוונה רושמת בלשון נקבה, כי לצערי מעטים הם הרגעים המכוננים בהם תופס את תשומת ליבי זכר המשוטט בלבוש גברי מעניין עד כדי שאעצור להביט בו בהשתאות ובחוסר טקט) שלא לבושה בהכרח ע"פ צו האפנה, אלא שמשהו בה- בבחירת הבגדים ,בתסרוקת, באביזרים הנלווים,באופן שבו היא בולטת מעל לממוצע- הוא פשוט בלתי רגיל; את האישה הזאת אצלם.
האינטרנט מלא עד אפס מקום בתמונות, מאמרים, קטעי וידאו, אנשים ,יצורים ותגליות שמותחים את ההשראה עד מעבר לקו האופק.
כל מעיין ההשראה האין סופי הזה מתאגד לכדי מאגר רחב אופקים ומלא בחיות ,אותו אני נהנית לנקב ,ולתת לזרזיפי השראה קטנים וחמודים להשתפך מתוכו אל תוך ספר הסקיצות שלי.

                            

אני מסתכלת בתמונות האלו ורואה בהן את הבגדים שאני מעוניינת ליצור:

אלו תמונות שצילמתי בהודו

תצלומים מהאינטרנט של מלבושים שבטיים, מרתק

ציורים וציירים מרחיבי דעת ודימיון

זהו רק טיפ-טיפונת, זעיר זערור ,זרזיף; אבל איזה עושר!

מבחינתי, יש במכלול הפרטים באימג'ים הנ"ל התהוות של פלטה עשירה ומגוונת המורכבת  מצבעים, ניחוחות, צורניות, אקספוזיציות, טקסטורות ועוד מיליון ואחד אלמנטים, שאני רוצה להגשים אל תוך פרטי הלבוש שאני יוצרת.

                                

וכמובן, אין כמו שטיפת עיניים מרעננת עם פרטי לבוש מורכבים, אסתטיים, אינטליגנטיים ומחמיאים.

להלן פרטי לבוש של בית האפנה החדש יחסית THE ROW.

הקימו אותו התאומות אולסן ("צער גידול בנות"), שצרפתי כמה תמונות שלהן גם-כן, היות והן בהחלט עונות להגדרה של נשים המתלבשות באופן אקסטרווגנטי, בולט (לטובה) ומעניין:

קולקציית סתיו 2013

קולקציית ריזורט 2014

קולקציית אביב 2012

התאומות מרי-קייט ואשלי אולסן

והשמלה המדהימה מאחור:

ואלו של בית האפנה C'eline:

קולקציית אביב 2011

נכון, את כל פרטי הלבוש שהצגתי בפניכם עוטות עלמות סקלטוניות עם רגליים באורך גשר ברוקלין.

זה הייצוג הנשי כרגע בחזית עולם האפנה, וממש לא נראה שזה הולך להשתנות בקרוב (למרות ש95 אחוזים מתושבות כדור הארץ לא עונות על הגדרות הגוף של המודליסטיות. כמה מגוחך שמכל הכינויים נצמד להן "מודל"=דוגמא, דוגמניות. דוגמא למה בדיוק? הרעבה עצמית? השפעותיו המבורכות של ההרואין? הדוגמניות הללו לא מסתנכרנות גופנית עם החלק הארי של בנות מינן!)

אבל מפרטי הלבוש הנהדרים האלו אני מלקטת מרקמים, בדים, קווים, חיתוכים ואלמנטים עיצוביים-אותם אשזור, בין שאר מקורות ההשראה שאת חלקם הצגתי כאן, לכדי קולקציה משלי, קולקציה לנשים שמנות ומלאות.

...TO BE CONTINUED