לאן נעלמתי?

מאוד אינטנסיבי בזמן האחרון....
קודם כל- אני נעה על ציר צפוף בין שתי עבודות (אחת מהן סיימתי באופן רשמי השבוע) , עברתי לגור עם החבר (סאבלט לתקופה קצרה- שמסתיימת שבוע הבא) ובאמצע תקועים מיליארדי החגים שטומן בחובו חודש תשרי (להלן -סיוט).
כך שבין כל הסחות הדעת האלו הבלוג התמסמס. אבל הנה אני כאן! להוטה עד מאוד להכיר לכם בית אופנה פשוט אקסטרה אורדינר שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים>

אז ככה- קוראים לו Meadham Kirchhoff ומעצבים אותו צמד גברים מוכשרים מאוד- אדוארד מאדהם הבריטי ובנג'מין קירקהוף הצרפתי. אלו מס' מראות מקולקציית אביב 2014 RTW שהציג הצמד ממש עכשיו בשבוע האופנה הלונדוני:

ללקק את האצבעות... 

אני באמת חושבת שצריך להיות גאון אמיתי כדי לקחת מגוון טקסטורות ,צבעים והשפעות קונספטואליות כל כך רחב וגדול, וליצוק אותו לכדי מראות אסתטיים והרמוניים. זו חוכמה קטנה לשלב שחור עם שחור (או במקרה הגרוע- סגול עם סגול, צהוב עם צהוב וכו'. גם אתם בטח מכירים את האנשים האלו שהולכים עם חולצה צהובה נניח ומתאימים לה מכנס עם דוגמא צהובה ועגילים עם אבנים צהובות וכן הלאה וכן הלאה. גועל נפש צבעוני מרוכז).

והנה עוד כמה מראות שליקטתי מהעבודה המאלפת של Meadham Kirchhoff במהלך השנים:

תמיד כדאי לזכור:  חלק לבוש תחתון ונעליים באותו הצבע- מאריכים את הלובשת

מיד כשראיתי את הקומבינציה בין החולצה לאוברול, חשבתי כמה שהשילוב ביניהן מצר את הלובשת.
טריק קטן ומתוחכם שניתן ליישם ביעילות בפרטי לבוש לנשים מלאות ושמנות

שימו לב לפרט המושלם והחבוי בז'קט. בזמן ההליכה הוא מתנפנף הצידה ונחשפת הבטנה המעניינת שלו.
וכמובן- אלמנט ירושלמי מובהק- סנדלים תנ"כיות עם גרביים... גיקס רולזזז!

הז'קט הקטן הזה מקסים ולא מתאמץ

שילובי צבעים וטקסטורות גאוניים ונועזים

אם יש מרכיב שתמיד מרתק אותי בבגד, הרי שהוא- הבלתי צפוי.
נניח שמלה שמתכתבת עם אצולת פריז במאה ה18, אולם הכניסו בה אלמנטים מודרניים- מחשוף סגור, אורך קצר, ובעיקר- כתמי אקונומיקה מעל הכיסים.

אז מה בעצם קורה עם הבגדים שלי? אני מביאה לפה המון תמונות ומעצבים אחרים,אבל מה איתי? בהחלט שאלה מוצדקת, והתשובה עליה פשוטה ומתומצתת- סטודיו.

כן, כן, בשביל ליצור בגדים (או למעשה כל דבר) צריך מרחב עבודה מתאים ואני עדיין תרה אחר שלי. 

זה לא ייקח עוד הרבה זמן, אבל בינתיים אני מעשירה את מאגרי ההשראה שלי ,מציירת הרבה סקיצות (אותן הגיע הזמן שאעלה לפה), ומנסה לפתור בעיות טכניות מצערות, נניח העובדה שלא קיימות בארץ (ואולי גם בעולם) בובות דיגום שמנות. כן, כן, אם חייזר היה מבצע נחיתה לתוך חנות בובות דיגום הוא היה טועה לחשוב שבנות כדור הארץ נעצרות במידה 42. אז אני חושבת על רעיונות חלופיים- נניח לקחת בובה רזה ולעטוף אותה בשכבות של פוליאסטר או עיסת נייר או שניהם, עד שתיווצר בובה שמראה נכונה את מידותיו של הגוף הנשי- זה המלא וזה השמן. 

ועוד בעיה- כדי ליצור בגדים צריך ליצור בתחילה גזרות. אני לא אומרת שאין גזרות למידות גדולות, יש בורדות ויש דפי גזרה בחנויות הרלוונטיות, אלא שגם הם עוצרים בסביבות 46-48... אני אצטרך לתור טוב טוב אחר תדמיתן מוצלח שיעזור לי לבנות את החלומות שלי על דף שרטוט... בקרוב, בקרוב מאוד, אני הולכת לקפוץ ראש למים.